יומן אישי

  שלום לכולם.  מה שלומכם?  לא האמנתי שאכתוב כאן שוב כ"כ מהר. והפעם בנסיבות מאוד טרגיות.  ביום רביעי האחרון, ה 2 לספטמבר, קבעתי עם אמא שלי יום כיף בדיזינגוף סנטר. התיכנון היה לקנות לי תיק חדש, וגם ארנק חדש. ואולי גם היינו יושבים לאכול באיזה מסעדה בסנטר.  ביום רביעי, אני בעיקר מתכתב עם אמא שלי בואצאפ, ומשתדל לפגוש אותה פעם אחת בשבוע, ביום שבת\מוצ"ש.  באותו יום רביעי, אמא שלי כתבה לי שסבתא שלי לא מרגישה טוב, צועקת, ומזמינים לה רופא הביתה. ואמא שלי הגיעה לבית סבתא שלי לעזור לה ולמטפלת שלה. כתבתי לה שאני רוצה לבקר את סבתא, ואמא שלי כתבה לי לא להגיע. בדיעבד היו אצלה כמה מבני המשפחה. ואני לא הגעתי.  ביום חמישי קמתי ב 13:00 לפגישה עם המדריך שיקומי שלי. אחרי שהתאוששתי, בדקתי את הטלפון שלי, והיו שם כ 15 שיחות מאמא שלי שתחיה. חזרתי לאמא שלי, ולפני ראיתי הודעה בקבוצת המשפחה. מה שלא כתבתי, זה שביום רביעי בלילה, שחזרתי לדירה, שאלתי את אמא שלי מה עם סבתא, ואמרה שלקחו אותה לאיכילוב, והיא מאושפזת שם.  אמא שלי בישרה לי שסבתא ציפורה נחום נפטרה. ניפגשתי עם המדריך שיק...

  שלום לכולם. מה שלומכם?  אני גדלתי על הבירכיים של סבא שלי פדהצור נחום ז"ל. אבא של אמא שלי שגידל אותי כאילו אני הבן שלו.  והוא סיפר לי סיפורים שהיה צעיר, בעיר טריפולי בלוב, מתקופת מלחמת העולם ה2.  לכן אני אוהב היסטוריה.  מאז שהייתי ילד קטן , סבא שלי היה לוקח אותי כל חופש גדול לים, בעיקר יחד עם בן דוד שלי א' לחוף הים בתל אביב. ואני זוכר פעם בערך בגיל 5, סבא לקח אותי לאיזה מקום בתל אביב, אולי ברחוב אלנבי, וכנראה שהמשחק הזה יצא, אני שיחקתי במשחק הוידיאו פקמן. כנראה יצא בשנת 1981, אפשר לבדוק את זה מתי יצא.  בשנת 1987 שאני הייתי בן 11, בן דוד שלי קיבל לבר מצווה שלו את המחשב האישי pc הראשון שלו.  שנה אחר כך ב 1988, כשהיה בן 11, בן דודה שלי י' ד' קיבל גם הוא את המחשב האישי הראשון שלו.  ובחופשים הגדולים ,בעיקר הם, אבל גם אני, שיחקנו במשחקי מחשב, בז'אנרים שונים.  כך אני ואחי הצעיר,התחברנו לעולמות המחשבים, דרך משחקי מחשב שהיינו קטנים.  במלחמת המפרץ, 15/01/1991, אחרי שאני ואחי הקטנים נדנדנו להורים, מאז שנת 1987 ו1988, שיקנו לנו מחשב אישי גם. אבא של...

  שלום לכולם.  אחרי כשבועיים וחצי מאז סיום המלחמה, שלדעתי הסתיימה (הפסקת אש) בשביעי של פסח ה 08/04/2026  (הלילה אחרי חצות כבר ה 25/04/2026)  מוצא זמן (יש לי דד ליין של עד 2+ בלילה)  לנסות לכתוב פוסט (כנראה שיהיה ארוך) על סיכום 50 שנים על הפלנטה הזאת, 50 שנים ראשונות (תמיד השנים הם שנים ראשונות) בעיקר בארץ,בעיקר בתל אביב.  בקיצור אופטימי: עשיתי משהו בחיים האלו.  בקיצור פחות אופטימי: הייתי יכול להצליח יותר. הרבה יותר. לפעמים הגורל התאכזר אלי. לפעמים לקחתי החלטות שגויות. את העבר אין להשיב. אבל אפשר לקוות לעתיד טוב יותר.  השאלה היא מה היא הצלחה? מה זה נקרא להצליח?  אני אנסה לכתוב, אולי כהרגלי, על מצבים ושינויים שעברתי בחיים, בעיקר מאז הגיוס לצבא והמשבר הנפשי, בגיל 18 שנים ו7 חודשים. ועל הנושאים החשובים: 1. מגורים.2. תעסוקה\עבודה\פרנסה.3. זוגיות או ניסיון לזוגיות, שבשלב מסויים הדברים התערבבו\השתלבו.  אני אנסה לכתוב כהרגלי. כמו מאז שפתחתי את הבלוג ה1 שלי בתפוז, כאמור, לפני 22 שנים וכמעט 5 חודשים. אבל אנסה לא להשתמש יותר מידי בשמות. כי הבנתי שי...