סוג של חשבון נפש - ערב יום כיפור ה'תשפ"ב 16/09/2021

 שלום לכולם. 

מבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו שלא במתכוון.
אני איש של מילים. ולפעמים מדבר הרבה. 
מרגיש חשוף. אפרסם את הפוסט בפייסבוק. כותב על החיים שלי. והחיים שלי מלאים באנשים שאני בקשר איתם. 
זה פוסט סוג של סיכום מצבי כיום. לא זוכר מה כתבתי פעם. אני זוכר שכתבתי גם בליל יום כיפור שנה שעברה. 
אחרי שנה, מצבי כיום: 
בריאות יחסית תקינה. 
עדיין גר פה ושם. רוב ממוני החודשי, עובר לשכירות ותשלומים, בדירה בקרית שלום. חתמתי על חוזה שנה 10. 
כיום משלם כל תחילת חודש, 1,782.5 ש"ח שכירות, פלוס 400 ש"ח העברה בנקאית, ועוד 50 ש"ח מזומן לקופה קטנה, שאני מנהל, וגם מנהל חשבון בנק הפועלים. ביחד זה יוצא 2,232.5 ש"ח בחודש. הקצבה והסיוע ביחד לחודש עומד על 
4,021 ש"ח. על המשכורת אני בכלל לא מדבר. לאחרונה התקלקל המחשב שברשותי בקרית שלום, מחשב ששייך לגיס שלי י'.ב'. הגיס הגדול שלי, שגדול ממני בכ 9 חודשים. 
כנראה לפי ההודעות שקיבלתי, המעבד של המחשב נשרף מחום. באמצע הקיץ הנוכחי. 
כעת מקליד בלפטופ שלי אצל אמא שלי בג'. אני נימצא כאן לבד. לפטופ שכנראה קניתי בסוף דצמבר 2019, ונכנס לפעולה לפני כמעט שנה וחצי, במרץ 2020, במהלך הסגר הראשון, אמא שלי השקיעה על אינטרנט של בזק. היום קיבלנו חשבון בזק חדש : 123 ש"ח לא כולל מע"מ. כולל מע"מ זה : 25 ש"ח לתוכנית מסלול קו קל, 100 ש"ח מסלול אינטרנט מהיר. ו 20 ש"ח שכירות נתב Be . ביחד זה : 145 ש"ח מחיר חודשי קבוע. וההסכם עם אמא שלי זה שאני משלם לה רק על השיחות שאני עושה מהמכשיר בזק טלפון. התשלום האחרון שהגיע היום ככל הנראה עומד על כ 42 ש"ח, כ 40 שיחות בחודש, לנייח ולנייד, כמעט 400 דקות שיחה. 
הבעיה הגדולה, היתרון והחסרון שלי בחיים אני חושב, שאני תלוי באמא שלי, בכמה מובנים. כמובן שאומר לה תודה כל יום, והיא מבחינתה, גאה בי, רוצה שאני אשמור על עצמי, על הבריאות שלי, אעבוד, ואולי היא גם מרוצה מהזוגיות שלי. 
אגב, התחלתי לכתוב קצת אחרי השעה 2:00 בלילה. אספר לכם על המצב שלי כעת, ועל מה שעשיתי הערב. 

אז בקשר לדירות, רציתי לכתוב פעם בפייסבוק, וקיבלתי אישור מחברה שלי, כביכול אני גר ב 5 דירות שונות. רוב הזמן כאן, בדירה ברמת אביב ג', כאן גדלתי כ 20 שנים, עד ספטמבר 2000. ולכאן חזרתי בסוף 2013 באופן זמני, ומאז שהתחלתי לעבוד, ובמיוחד מאז הסגר ה1 של הקורונה. 
1. רמת אביב ג'. 
2. קרית שלום, מגיע רק אם יש פעילות בדירה, מדריך ועו"ס, אבל גם לא, בלילה של רביעי אחרי משמרת, ולחמישי, לפגוש את השותפים, ולערוך קניות. וכיום בחגים, פחות. וגם מגיע לדירה כדי לגבות כספים, סמוך לימים של הקצבה, ביטוח לאומי. 
3. תקופתי: הדירה של סבתא שלי, שאמא שלי נמצאת שם גרה שם, ומטפלת בסבתא שלי, אמא שלה, בעקרון מתחילת מאי, ואולי התקופה תסתיים בסוף החודש, אחרי החגים, סוף ספטמבר 2021. 
עכשיו, 4 ו5, חדשים מהשנה: 
4. הדירה של חברה שלי בחדרה. רק שבתות, מחמישי בלילה, עד מוצ"ש בלילה, מאז תחילת אפריל 2021, אם אני זוכר נכון. 
5. אותו פרק זמן, חמישי בלילה, עד מוצ"ש בלילה, עושה שבתות, אצל אמא של חברה שלי, בכפר סבא, דירה שבה חברה שלי גדלה... 

אז בשבועות רגילים, עד החגים, עשיתי הסכם עם חברה שלי, שבת חדרה, שבת כפר סבא, ושבת בתל אביב אצל סבתא שלי, עם אמא שלי. 

עבודה, עושה מאמצים, ומחזיק בעבודה בביפר, כבר 4 שנים ו9 חודשים. באוגוסט די פישלתי, והיו לי הרבה אילוצים, כולל תחילת טיפול שיניים יקר מאוד שאמא שלי מימנה לי. היו לי הרבה ימי מחלה, וימי חופש. והמשכורת היתה יחסית די נמוכה, כ 1198 ש"ח, על 8 משמרות, וכ 37 שעות.  
גם החודש, חודש ספטמבר, אעבוד כנראה רק 7 משמרות, בגלל החגים. ושני וחמישי אני לא יכול לעבוד. 
מקום העבודה שלי הוא חיוני. וגם עכשיו עובדים במוקד, משמרת יום כיפור, מיממה קודמת אחר הצהריים, עד מוצאי כיפור ביממה זו, 2, 2, שזה בערך כ 30 שעות, אולי פחות. לפי טבלת אקסל, יש כ 6 אנשים במוקד, 2 אחמשיו"ת . 2 ב vts, ו2 בטלפרונט. לפי זכרוני. משמרת של 30 שעות, זה די קשוח. המשרה שלי היא הכי קטנה במוקד, 
בשבוע רגיל, אני עובד 3 משמרות, יום ראשון, שלישי ורביעי, משמרת ערב, מ 17:00 אחר הצהריים, עד 22:00 בלילה. 5 שעות ברוטו. 
-
2:47 - עשיתי הפסקת קפה נמס ושוקולד. כמו בתקופות שכתבתי בלילות לבנים, בקרית שלום, במחשב הישן. 

לפחות יש שירים ביו טיוב. 
אז דירה דירות יש לי, לא שלי אבל אף 1. עבודה יש לי . חיים, בריאות. 
ותמיכה של אמא. אמא יש רק 1. 
וגם זוגיות, יש לי. כבר כמעט חצי שנה. בכיפור אני לבד, וגם יצא כך וגם בחרתי, שבשבת הקרובה, אני אהיה ככל הנראה אצל סבתי ואמא שלי בתל אביב, לבד, בלי הבת זוג, וגם סוכות אני אהיה כאן ככל הנראה לבד, יש מפגש משפחתי בסוכות בבוקר, שאם אמא שלי לא תיהיה כאן, כנראה לא אצליח לקום ב 8 בבוקר מוקדם. אולי אגיע יותר מאוחר, אני צריך להודיע באמת לאחי ולגיסתי, אולי בקבוצה בואצאפ, או בואצאפ הפרטי. 

וזהו זה. הזוגיות עם ד' התחילה ב 18/03/2021 , אחרי מסיבת יום הולדת 45 שלי אצל אבנר בתל אביב. אבנר חברי הטוב, אולי חברי הנוח, המוצלח בתחומו, והטוב ביותר שלי, אבל אלדד ארגן לי את המסיבה, וצריך להגיד לו גם תודה. 
בעצם אני אומר תודה וסליחה, לכל החברים שלי, לכל האנשים שאני בקשר איתם בכל המסגרות. 
בקשר ל 3 סלי שיקום שלי, יש עוד מסגרת שלא כתבתי, 2 מסגרות בעצם. 
3 סלי שיקום:1. דיור, דירה של דיור מוגן קידום בקרית שלום. עו"ס ומדריך. 
2. תעסוקה נתמכת, צ'יימס ישראל, צ'יימס תל אביב, ניפרדתי מענבל שגיא, הרכזת התעוסקתית שלי, והעתיד די לוטה בערפל, גם רווית המנהלת המיתולוגית של צ'יימס, הבנתי מענבל שעזבה, אחרי אולי יותר מ 17 שנים, מכיר את צ'ימס בתור מועדון חברתי מיולי 2004, עד שהייתי דייר בהוסטל אנוש תל אביב, בטרומפלדור 40, דרך ידידה שלי ר'. 
3. אולי המסגרת הכי נוחה מבחינתי, מועדון מסריק של אנוש. במקלט כיכר מסריק תל אביב. 
השבוע ביום שני הייתי, מקפיד לקחת כל חודש את הלו"ז החודשי. אבל עכשיו לא יהיה מועדון עוד שבועיים, עד סוף החודש. ואז ברביעי חמישי, רביעי אבקש מהבוס הקשוח שלי חופש בתשלום, כי ברביעי , ה 29/09/2021 , עומד להיות מפגש פרידה אחרון, מליאן מדריכת הכתיבה של המועדון ב כ5 שנים האחרונות, היה לה לא מזמן יום הולדת החודש, והתכתבנו בואצאפ, נדמה לי שזה היה בערב ראש השנה. ואני חבר שלה בפייסבוק, וגם במיזם כתיבה באינסטגרם. 
בשנה האחרונה, עשתה את הפעילות מפגשי כתיבה במסריק בימי רביעי, ובדרך כלל בימי רביעי אני עובד, היה לי יותר נוח המפגשים בימי חמישי, ופחות ופחות באתי למפגשים, ובאמת הפרידה תיהיה לי קשה, אבל אין מה לעשות. 
כתיבה היא תחביב חשוב שלי, והעדות לכך זה הבלוג הזה, הפוסט הזה, וגם הבלוג הישן בתפוז, שניהלתי כ 16 שנים ,16 וחצי שנים, והכתיבה בפורומים וכו', קומונות וכו'. 
כתיבה ומוסיקה. 
מה שנשאר מהבלוג בתפוז, זה מייל מתפוז, עם לינק לטבלת אקסל של גוגל. מייל שנקבר, בערימות אלפי המיילים בהוטמייל. אני עדיין אופטימי, שהחשבונות הישנים ברשת , ימשיכו עוד עשרות שנים, כל החיים ומעבר. 
בגלל זה פתחתי בלוג בבלוגספוט, ששייך לגוגל, וגוגל זאת חברה ענקית באינטרנט, מאז 1998, אז אני מקווה שיהיה טוב. 
והמייל שלי בהוטמייל של מייקרוסופט, קיים כבר אצלי יותר מ 21 שנים, והפך שוב להיות הפריימרי מייל שלי מאז הפריצה בינואר 2015. 
נסחפתי. בקיצור, יום אחרי הפרידה מליאן, בחמישי, ה 30/09/2021 יום חמישי, אגיע מקרית שלום, לפרידה של דן ודורין, הרכז מנהל של מסריק, ב 11 חודשים האחרונים, ודורין, המדריכה, סגנית המנהל. בינתיים יש את שני, שהיא המחליפה של דורין, אבל עדיין אין מחליף או מחליפה לרכז דן. 
אני חבר במועדון מסריק אנוש תל אביב, ברוטו, מאז ינואר פברואר 2005, עוד כשהייתי דייר בהוסטל של אנוש בטרומפלדור, מרחק של כ 20 דקות הליכה ממסריק. 
אז זהו. ויש לי כמה חברים, ויש לי כמה מכרים. מכל המסגרות, גם משפחה, וגם חברים. 

השבוע עבדתי ראשון ושלישי, ושני כאמור, ניפרדתי וירטואלית מהרכזת תעסוקה שלי ענבל. והלכתי למסריק, לא לפני שעשיתי חיסון שלישי ! עדיין קצת כואב לי ביד שמאל, ביד של הזריקה. 
והספקתי להיפגש בדרך עם חבר שלי יועד, שגר רחוק. וגם ביקרתי את אבנר, חבר שלי הסופר המהולל. 
ובשלישי כאמור עבדתי, למרות שהייתי עייף וחלש מהחיסון השלישי. 
ועבדתי, וחזרתי לכאן בג'. 
לא זוכר מתי נרדמתי. אבל כיוונתי שעון כמו קימה לעבודה, ב 14:00. קמתי אחרי 15:00, וחזרתי למיטה. 
קמתי אולי ב 15:30 . וחזרתי למיטה, ונרדמתי עוד כמה פעמים וחלמתי חלומות, וקמתי לבסוף, סביבות 18:30, בשעת תחילת הצום\כניסת יום הכיפורים בערב. 
החלטתי לא לצום, כי אני לוקח כדורים פסיכיאטריים, כבר יותר מ 20 שנים. למרות שלוקח יחסית לא הרבה. רק זאפה, וקלונקס רק בשעת הצורך, לא כל לילה. וזהו. גם קניתי חלב וחבילה חדשה של זאפה, בשלישי בלילה, בדרך מהעבודה לג'. 
אז שתיתי קפה 1, כמו עכשיו קפה 2. הדברים הרגילים, והתלבשתי, ואחרי טלפון לאבנר, יצאתי מהבית, לסיבוב בשכונה, עשיתי מסלול, לכיוון בית הספר היסודי, שבו סיימתי ללמוד לפני יותר מ 33 שנים. עשיתי חשבון, ויצא שהחודש, לפני 30 שנים התחלתי את הלימודים בתיכון בגימנסיה . ולפני יותר מ 21 שנים, סיימתי את הלימודי ערב בבית ספר להנדסאים, חטיבה על תיכונית. 
אז עשיתי סיבוב בשכונה, עם כל האנשים והילדים על האופניים, ביקרתי לדקה, בבית הכנסת החדש לכל ישראל, שמתי כיפה ומסיכה, ונכנסתי לזמן מאוד קצר, ויצאתי. עברתי ברחובות, אחימיאיר, אליהו חכים, ואז בפיינשטיין, בדקתי את הבית ספר, והפרסומות, ופניתי ימינה לעשות את הסיבוב, אחרי המבנה של שבט הצופים, וימינה, ליד המרכז קהילתי רוזין. ואז הטלפון צילצל, לקחתי את הנייד כדי לדעת מה השעה. על הקו היה מכר שלי אבי. היה משועמם בגלל כיפור. ודיברנו ארוכות, בעודי ממשיך את הסיבוב, ישבתי קצת בכמה ספסלים בדרך. ולא היה לי נעים המבטים של העוברים ושבים, שראו אותי מדבר בטלפון בכיפור. דיברנו כ 15 דקות, ובסוף סיימתי את השיחה.  
את אבי מכיר ממסריק, ופגשתי אותו גם השבוע ביום שני, לפני החופשה הגדולה ממסריק. 
ואז חזרתי, למחשב, בעיקר יו טיוב. ואז צילצל הטלפון פעם שניה, ועל הקו חברה שלי. חשבתי שהיא מקפידה לא לדבר בטלפון בכיפור, בגלל זה לא טילפנתי אליה אחרי שקמתי, אבל מסתבר שלא. ודיברנו . וכו'. 
והספקתי גם לתפקד, להתקלח. טילפנתי לאבנר פעם 2 לתמיכה נפשית. ואחר כך הצלחתי גם להתגלח. החלפתי סכין אצל אמא שלי, מנסה להחליף סכין פעם ב4 חודשים. 
וזהו, עכשיו אני עם ספל קפה נמס וקינמון, עם פיג'מה שוב. כותב את חיי. 

אני רק פוחד לקום מחר יותר מידי מאוחר. האוטובוסים מתחילים ב 20:00 , רוצה לראות אור יום. 

זהו . ונושא אחרון, החיים שלי, הבנתי שאני פשוט בורח למיטה. יש לי סוג של דיכי, דיכוי, לא ממש דיכאון, וגם חולשה ועייפות מצטברים. הזוגיות קצת קשה לי. רציתי מישהי שתציל אותי, וחברה שלי אמרה שהיא לא יכולה להציל אותי. בגלל שאני אדם יחסית טוב ורציני, אז אני ממשיך את המערכת יחסים הזאת כמה שאפשר. אין לי הרבה הזדמנויות, והייתי לבד תקופות ארוכות. קצת פוחד מההמשך (של החיים), לא רק זוגיות. 

אז אני עייף, ובורח למיטה. וקשה לי לקום, גם היום, כי כנראה קשה לי עם החיים, עם התפקוד, בסוף, השד לא כל כך נורא. יש לי גם חרדה קיומית. עברתי כמה משברים בחיים. אבל בדיעבד, מגיע לי כל הכבוד, על ההשגים שלי. למרות ובנוסף למה שכתבתי. 
אולי אמשיך את החשבון נפש בראש שלי, ואולי אכתוב במחברת שלי. שמלאה בטבלאות וחשבונות כספיים, וגם חלומות. 
אפסיק כאן, 
ואברך את כל קוראי הבלוג\הפוסט, בברכת גמר חתימה טובה, ושנה טובה, וחגים שמחים, עם האוהבים שלכם, עם האנשים שאתם אוהבים, משפחה וחברים. והמשך חיים מוצלחים, בהתאם למצב. ( לא כתבתי על האקטואליה, והמצב בארץ הפוליטי המדיני, והאקטואלי). 
סליחה אם שכחתי מישהו או משהו בחיי, מסגרות, ואנשים. 
להתראות אי שם, 
אלון ארד מתל אביב :) 
☝💓💜😄😘🙏🍪🍫🍮 =] ...