9 לאפריל, 2022, יום הולדת 113 לתל אביב, עידכון אחרי יום הולדת 46, בעבודה ובכלל - אפריל 2022

 שלום לכולם. 

אז חזרתי לקרית שלום. ויש שיפור. 

הצלחתי לקום בזמן בינתיים. החלפתי דיסק. 
עשיתי חישוב משכורת. ויצא לי יפה, כ 1700ש"ח. אולי יהיה יותר. 
הצלחתי לקום בזמן לפסיכיאטרית, וגם לאירוע יום הולדת.
השבוע, יום חמישי יצאתי לבלות עם חברים, והיה פיגוע, אז ישנתי אצל סבתא שלי, אחרי שהייתי עייף.
בדירה יש עובדת סוציאלית חדשה, בשם ענבר. 
והיום יום הולדת שנה לאחיינית שלי ענבר. 
אז ישנתי אצל סבתא שלי, וקמתי מוקדם, במועדון מסריק היה אמור להיות יום פעילות, אחרי שקקטוס הגיעו למסריק. אבל לא קמתי בזמן. אבל קמתי ב 14:00, אני רואה עכשיו ככל הנראה עיניים, אבל במסך המחשב אני לא רואה את זה, לא שם לב לזה. 
אני חושב שהמשך הבלוג יומן אישי, זקוק לאומץ כדי לכתוב כאן דברים אישיים, גם לחברים בפייסבוק שקוראים, למשפחה, ולחברים שלי בעבודה. במשך השנים בכתיבה של הבלוג בתפוז, באמת הייתי מודע שקוראים, אז באמת סיננתי מידע, וכך גם אצטרך לעשות עכשיו ובעתיד. 
אז רוב היום הייתי אצל סבתא שלי. ובסוף הקידוש והארוחת ערב, אז סבתא שלי הלכה לישון, ולא הבינה למה אני רוצה לחזור הביתה, לג'. שישי הבא ליל הסדר, וכנראה אעשה את הליל סדר אצל סבתא שלי עם אמא שלי. 
זהו בערך. אז ב 17 למרץ היה באמת אירוע משפחתי מיוחד. וחגגתי רשמית שבוע אחרי, בחמישי ה 24 לחודש. 
דיברתי עם סבתא שלי היום, יום שישי, כנראה שהיה הרבה זמן פנוי. 
ואני רוצה לסכם בערך את חיי, ה 46 השנים הראשונות. תמיד יהיו שנים ראשונות, ומקווה שיש לי עוד כמה שנים טובות ובריאות. 

אנסה לקצר: 
לפני 46 שנים נולדתי. ב 17/03/1976. 
--לפני 40 שנים, הייתי בגן חובה, אחותי ה 2 או ה3 נולדה(תלוי איך סופרים), שנת 1982, ובאביב התחילה מלחמת לבנון 3 שנים. 
-לפני 30 שנים, הייתי בכיתה י', 1992, ואחרי כמה חודשים, רון חולדאי הגיע לנהל את הגימנסיה העברית "הרצליה". במשך 6 שנים, סיימתי תיכון, ב 1994, אחרי זה המשבר הנפשי, וכל המסגרות של בריאות הנפש. 
-לפני 20 שנים, בשנת 2002, הייתי וגרתי בירושלים, בסאמיט, ברחוב ציפורה 5, בשכונת בקעה. 
לא הצלחתי שם, והופנתי להוסטל אנוש בתל אביב, רחוב טרומפדלור 40. 
-לפני 10 שנים, כבר התחלתי לגור בדירה של דיור מוגן קידום פרוייקטים שיקומיים, ברחוב בירנית 5, בתל אביב, קרוב לכפר שלם, קרוב לפארק דרום. היתה לי חברה אז, ועברתי עוד סוג של משבר, שעד עכשיו משתקם ממנו, אבל עדיין באותה יחידת דיור, עברנו ב 29 למאי 2012 לקרית שלום, עד עכשיו. 
זה היה בשנת 2012, והייתי גם במהפכה של אהבה. 
ואחר כך בסוף שנת 2016, התחלתי לעבוד בביפר. ש' ל' עזבה אותי לפני יותר מ5 שנים וחודשיים, ב 07/02/2017. היתה לי ב 2021 מערכת יחסים טראומתית. 
וסמוך ליום ההולדת ה 44 שלי, התחיל הסגר הראשון של הקורונה. הפכתי לעובד חיוני. 
העבודה מאוד חשובה לי, אבל הבריאות הפיסית שלי יותר. 
יש את הקלישאה שאנשים עובדים ומאבדים את הבריאות שלהם. אני חושב שאני בדרך גם. אבל רוצה לשמור על הבריאות ולהמשיך לעבוד. רוצה לשמור על הקיים, אבל גם להתקדם בחיים. 
אני מאוד מאמין באלוקים, מתפלל. ומקווה לטוב. 
זהו בינתיים. היה לי בראש מה לכתוב, אבל לא כל דבר יכול לכתוב, אנסה לכתוב שוב, בפעם הבאה, אבל לא כל שבוע. 
עדיין לא ראיתי את ג'ימס בונד. היה לילה אחד שרציתי לכתוב, אבל היה לי שוב התקף, ובחרתי ללכת לישון מוקדם. הדד ליין שלי זה 5 בבוקר. 
מחר חייב לחזור לסבתא שלי, עם אמא שלי, לקחת אוכל להמשך שבוע העבודה החדש, שיתחיל ביום ראשון בצהריים. 
לילה טוב, ושבת שלום, 
אלון :) 
👀❤✌☝💘😷🍪🍮🐬🐢🍀💜 =] ...