תמונת מצב - חרדה קיומית גדולה בעקבות יותר מ 24 שנים לחור לא טבעי בגרון - 21/09/1998 - א' תשרי ה'תשנ"ט - כעת ה 10/10/2022 - ט"ו בתשרי ה'תשפ"ג - סוכות ה'תשפ"ג 2022
שלום לכולם.
היום היה ה 09/10/2022 יום א', ערב סוכות. עבדתי מ 17:00-או 16:58, עד 21:55 .
לא היו הרבה שיחות. והיה מעניין, עם קולגות בעבודה, טלפרונט, ו vts. עם נטע עד 20:00 , ונג'ואן עד כ 21:30 . ומשמרת לילה עד 7:00.
כעת כבר כמעט 5 בבוקר. ורוצה ללכת לישון.
כעת כבר 04:48.
לא מרגיש כלום בגרון, וזה נמשך יותר מ 24 שנים. עברתי מאז הרבה בחיים, מה 21/09/1998 .
הגעתי לאלף השלישי, הגעתי ולא היה בדיוק באג 2000. עזבתי פעם 1 את הדירה של אמא כאן, בספטמבר 2000. שנת 2000. וכו'...
כל שנה, בעשור האחרון, במיוחד מאז שהתחלתי לעבוד, וההתמודדות בעבודה ובדירה, וכו'. עם חברים, עם החבורה שהתפרקה. וגם לפני עם המערכות יחסים שלי, הנישואים המהירים, והגירושים המהירים בעקבותם.
מה 01/11/2006 , 28/01/2007 , 25/11/2007 . עד מרץ 2008. וכו'. וגם שנת 2015 שניפגשנו שוב.
הלילה אחרי העבודה, חזרתי לכאן , לדירה בג' במונית. והנהג רמז לי, שכמעט היתה תאונה.
חזרתי, והתקלחתי, ומחשב, עשיתי כמה דברים. לפני חצות, היתה לי שיחת טלפון ארוכה, עם חברי משכבר השנים, הסופר המדופלם, אבנר הנמן, היתה שיחה ארוכה של יותר משעתיים. וסיפר לי גם הרבה על תקופות בחייו, סוג של שיחת נפש. שיחת חשבון נפש. בעיקר הוא דיבר, אני חושב.
כעת שומע שירים ברדיו, 103fm.
הלילה גם הורדתי דרך האפליקציה של תקשובי, את הטופס תלוש משכורת ספטמבר 2022. קיבלתי קצת פחות מ 2,300 ש"ח, שזה בסדר מבחינתי. מאוד מרוצה. שלחתי מייל ל3 אנשים בקשה להדפסת התלוש. מתי שהו, מקווה עד סוף החודש.
כעת חג סוכות.
וזהו בערך. מתמודד בעבודה, יש לי עוד משמרת שלישי רביעי, בחול המועד. מחר, שני, אין לי משמרת. וקבעתי פגישה אחרי כמה חודשים, עם אייל חזיז. חברי הטוב. עדיין לא קבענו מיקום, רוצה לפגוש אותו, קבענו עם חבר שלו ששכחתי איך קוראים לו, אולי אילן. אבל הוא מוגבל עם הרכב. נראה מה יקרה מחר.
אנסה לקום עד 18:00. יש לי הרבה תוכניות, וטלפונים, יש לי תוכנית גם לבקר בהוסטל אנוש תל אביב, חזנוביץ' 16, תל אביב, בשכונת שפירא, ליד פלורטנין, כי בסוכות אין מועדון מסריק אנוש תל אביב. עד ה 19/10/2022 . ובאותו יום יש מפגש יום הולדת 46 לחבר הטוב שלי אבנר הנמן, הסופר.
זהו בערך. להתראות.
לא כתבתי הרבה על הרגשות והתחושות שלי, לגבי החרדה הקיומית, בדקתי הלילה במראה את החור בגרון, הוא גדול מאוד, והענבל עקום. מקווה שיסתדר, אני לא יודע איך לבטא במילים את כל המחשבות שלי בנושא. זה אני נגד כל האנשים בעולם. סוג של קונספירציה ענקית עולמית.
זהו בערך. רק ה' ישמור אותי. ויתן לי לחיות, עוד יום ועוד לילה.
לא יודע מי יציל אותי מעצמי. אם אין אני לי, מי לי?
להתראות, בבריאות ואהבה, שלום, להתראות, אלון ארד מתל אביב.
כתוב מצויין. אתה לא מרגיש כלום בגרון. ממש קשה. נקודה. וגם זה שאתה לבד נגד כל העולם. טוב שיש לנו את הסופר אבנר הנמן.
השבמחק