חשבון נפש בערב חג סוכות- אוקטובר 2025-סיכום 25 שנים דירות ועבודות

 שלום לכולם. 

שבוע שעבר הרגשתי לא טוב. הייתי גם עייף (גם עכשיו) וגם חלש. 

ה'תשפ"ו התחילה. כיפור עבר. כעת ערב סוכות, ה 06/10/2025 . 

כמעט שנתיים אחרי ה 07/10/2023. בלועזי. 

העברי כמובן יהיה בשמחת תורה. ה 14 לאוקטובר 2025. כ"ב בתשרי, ה'תשפ"ו. 

מצבי כעת לא טוב. אבל צריך להגיד תודה על מה שיש. 

אני בשפל. בלי עבודה (למרות שיש לי מטרת עבודה, לקום בבוקר מוקדם, מתרגל, ללא הצלחה השבוע, אבל הדד ליין הוא יום א' בשבוע, ה 19/10/2025, לקום ב 7 בבוקר, ויש לי פגישת עבודה ב 9:00 בבוקר). 
גר אצל אמא שלי, ברמת אביב ג'. מיותר לציין שבלי זוגיות כיום. 
שואף לקדם את החיים שלי ב 3 מישורים אלו במקביל. התקווה שלי זה להתחיל לעבוד. ולקום בבוקר. תמיד היתה לי בעיה של לקום בבוקר. אני זקוק לעזרה. ויש לי עזרה כלשהי. 

קמתי היום בערך בשעה 11 בבוקר. ערב חג סוכות. כעת תיכף 13:00 בצהריים, ואני עדיין מאוד עייף. 

הבטחתי לעצמי לכתוב היום כאן. אולי בורח מחשבון נפש, ובמקום זה עושה את מה שאני רגיל וטוב לעשות, לסכם את פועלי, ב 25 השנים האחרונות. תיכננתי לסכם זאת בסוף חודש ספטמבר 2025, שבאמת עברו 25 שנים. 

כיום עברו כבר יותר מ 30 שנים, מאז שהתחלתי לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי. 

בספטמבר 2000, עזבתי את הבית של אמא שלי פעם ראשונה, ומצאתי עבודה בנקודת נדל"ן. 
למשך חודש וחצי, עד סוף אוקטובר 2000. הייתי בתול גם מבחינה פיננסית. תפיסת הכסף. 
שוטטתי ברחובות, כי רציתי לחיות, וביזבזתי כספים ללא הכרה. הייתי באותה תקופה רזה מאוד, ובלתי שפוי בעליל, 
הייתי בסוג של מאניה, היי. למרות שהמחלה שלי מוגדרת סכיזופרניה. 

אמא שלי מאוד דאגה לי, ואחרי כמה חודשים, ב 14/01/2001. שמה אותי באשפוז יום באיכילוב. והתחלתי מחדש טיפול תרופתי של זיפרקסיה (ורספרידל). 
אחרי זה, באוגוסט 2001, הסיעו אותי לרבי מבחרך 5, ושם עשו לי ועדת סל שיקום ראשונה, והפנו אותי להוסטל סאמיט בירושלים, בדצמבר 2001, שם גרתי כ 11 חודשים, נכשלתי שם תעסוקתית. 

לא קמתי בבוקר. עבדתי בעיקר במועדון תעסוקתי, בציפורה 5, בלובי , בביניין שבו גרתי, בהוסטל. 

ב 14 לנובמבר 2002, עזבתי את ההוסטל לאמא שלי, בעזרת אבא שלי. וב 29/01/2003 עברתי בעזרת אמא שלי, עם תיקים שסחבנו לבד בתחב"צ, להוסטל אנוש בטרופלדור 40 תל אביב. שם גרתי. שנה 1, הייתי בשיקום ברבי מבחרך 5, ציירתי בעיקר, היו סדנאות של עץ ביום א', וביום ה' עשיתי קולאז' של זכוכית\מראה. שנה שלמה, היה כמו איזה אשפוז יום, לא עבדתי. ציירתי הרבה ציורים. בנובמבר או דצמבר 2003, פתחו לי תיק בתעסוקה בדרך אחרת. חיפשו לי עבודה. מצאתי עבודה במלר"ז ב 14/02/2004. והחזקתי בה מעמד שנה ורבע, ואז ב 09/05/2005 התקדמתי לעבודה טובה יותר, באקסיומה, משרד פרסום, הייתי ידען, עד סוף שנת 2005. בתקופה של לפני 20 שנים. עבדתי במשרד עם עוד אנשים\עובדים. 

אחרי הפיטורים. חזרתי למלר"ז. ואחר כך מצאו לי עבודה במשרד של מפעל בפתח תקווה, ינואר פברואר, גם החזקתי שם חודש וחצי. א.ד. סינון, ליד צומת סגולה. היה לי משבר גיל ה 30, הייתי חולה, ועזבתי. וחזרתי למלר"ז, עד מאי 2006. ועם העובדת סוציאלית שלי מיכל, החלטנו שאני לא כשיר לעבודה. והפסקתי לעבוד שם ,עבדתי כחודש וחצי, באוניברסיטת בר אילן. 
אחר כך, ביוני עד ספטמבר 2006, הייתי כ3 חודשים באשפוז יום ברבי מבחרך 5. אחר כך, אחרי החגים, באוקטובר 2006, חזרתי לשיקום, הפעם בתור עובד במועדון התעסוקתי שם, שקל לשעה (בירושלים זה היה אפילו פחות). 
ב1 לנובמבר, הכרתי את גרושתי שם. ועזבתי את ההוסטל, עברנו ב 29/09/2005 מטרומפלדור לחזנוביץ' 16, בשפירא, והמרחק בין רבי מבחרך 5 התקצר. 
הכרתי את גרושתי, שאז היתה אשתי לעתיד, ועברנו לסלמה 40 (אני חושב), עזבתי את ההוסטל, וגם את העבודה בבחרך. התחתנתי ב 28/01/2007, ואחרי חודש בדיוק, התחלתי לעבוד במש"פ של אנוש, מפעל מוגן, כמעט שנתיים, עד אוקטובר 2008. בזמן הזה, עזבתי, התגרשתי, ועברתי לגור בדירה של המשפחה, בבלוך 3 תל אביב. אבל שילמתי כסף, שילמתי שכר דירה. 
עזבתי את המש"פ. ומצאו לי עבודה בצומת ספרים, קודם מה 08/12/2008 בפרוזה, בסניף בדיזיגנוף, מרחק של כ 15 דקות הליכה מביתי אז. בבוק נט. ואחר כך ינואר עד סוף מרץ 2009, בצומת ירקונים, בקצה פתח תקווה. ברכבת נסעתי לשם, הלוך חזור. 
פיטרו אותי. וחיפשתי עבודה במשך כ 4 חודשים. היה לי מזל של החיים, ומצאתי עבודה במשוגעת, דרך קשרים עם מדריכה במסריק (לא כתבתי על מסריק). ועבדתי שם ברוטו כ 4 שנים, מתחילת אוגוסט 2009. הראיון עבודה היה ביולי 2009. 
בינתיים היתה לי זוגיות אחרי הגירושים. גרתי בבלוך 3, מספטמבר 2007, עד ספטמבר 2009 נטו, וניסיתי לגור עם הבת זוג שלי אז, גם, כחודש וחצי, ספטמבר אוקטובר 2009, במזאה, ולא הצלחתי, ועזבתי חזרה לבלוך, עד ה2 למאי או ה1 למאי 2010. ואז עזבתי לגור אצל הבוסית שלי לשעבר, בגבעתיים, כשנה וחצי ב2 דירות. ובזמן הזה עבדתי אצלה עדיין, ברוטו, פוטרתי והוחזרתי, והתפטרתי, ועדיין עבדתי פה ושם, גם במהלך שנת 2011. עזבתי את הדירה בגבעתיים ב 12/11/2011. לסאבלט בהנביאים 25 פינת שדרות חן, בתל אביב, עד ה 31/01/2012, זאת היתה תקופה יפה בחיי, גם התקופה בגבעתיים היתה תקופה מאוד יפה בחיי. ובתאריך הזה של ה 31/01/2012 עבדתי לגור בדיור מוגן עם שותפים, בבירנית, ואחר כך ב 29/05/2012 בקרית שלום, ביוסף אחרון 5, תל אביב. במשך כמעט 13 שנים. 
במהלך שנת 2012, העסק של הבוסית שלי לשעבר, נסגר. עבדתי 3 חודשים ב 2012 בסקרים בטלסקר ברמת גן. 
וב תחילת 2013, עבדתי בסקרים של שילוב. ב 2 המקומות פיטרו אותי כי לא הגעתי להספק. 

במאי 2016 עברתי לרבדים, ושם מצאו לי עבודה בנובמבר 2016 בחברת ביפר. ועבדתי שם, וביוני יולי 2019, תקשוב קנו אותנו, והמשכתי לעבוד שם, עד ה 10/01/2024. במשך יותר מ 7 שנים עבדתי שם, וזאת ההצלחה הכי גדולה שלי התעסוקתית. 
חיפשתי עבודה במשך יותר מחצי שנה. וב 21/07/2024 מצאתי עבודה בסופר אי אמ פי אמ. במשך 9 וחצי חודשים תמימים. 
עזבתי ב 07/05/2025. עזבתי את הדירה אחרי יותר מ 13 שנים, ב 21/05/2025. וכעת אני גר כאן, בקשאני 5, תל אביב. 
ומחפש עבודה כ5 חודשים . וכאמור, יש תקווה חדשה באופק. 
מבחינת תוכניות לעתיד. 
כפי שכתבתי כאן, רוב הדירות שגרתי, זה בעזרת חברות ועמותות של בריאות הנפש. 
סגרתי מעגל של 25 שנים. וכעת נותר לי לנסות למצוא דיור בדיור מוגן, או בקידום או באנוש, אבל האתגר הוא יותר קשה, כי אני מחפש שותפים לא מעשנים. שיכבדו את הפרטיות שלי (בדירה בקידום כן כיבדו את הפרטיות שלי, רוצה שזה ישמר). ועם אנשים שאני מכיר. 
מבחינת עבודה, רוצה לעבוד בעבודה לא פיסית, כמו בסופר, רוצה לחזור למזל שהיה לי ולהצלחה שהיתה לי בתור מוקדן. 
על זוגיות אני אפילו לא מדבר, אבל רוצה להתקדם גם בזה. למצוא מישהי לדייטים ולזוגיות. 
כפי שכתבתי כנראה בפוסט קודם, היתה לי סוג של זוגיות, עם בחורה מתמודדת, עד לפני 4 חודשים, יצאנו קבוע, במשך 10 חודשים. אני יכול להשקיע. עדיף שתיהיה מתמודדת כמוני, עם קצבה, ועובדת, או שואפת לעבוד, כמוני. אולי במקום העבודה הבאה שלי, אמצא את כל מה שחיפשתי כל השנים. 
עשיתי משהו בחיים, שלי, ומקווה לשמור על הבריאות שלי, ולהמשיך בעשיה שלי בחיים האלו. 
שנה טובה, חגים שמחים, 
ולהתראות מעבר לקשת בענן, 
אלון ארד מתל אביב.