מיליארד שניות של חיים בוגרים כיביכול 31 שנים ו9 חודשים

 שלום לכולם. 
החודש דצמבר 2025. 
עברו 18 שנים אחרי פוסט : " איש מילארד השניות" שכתבתי בבלוג בתפוז בדצמבר 2007. 

מחשב שוב בערך, איך מילארד שניות זה 31 שנים ו 9 חודשים בערך. 

60 שניות בדקה. כפול 60 דקות בשעה = 3,600 
כפול 24 שעות ביממה = 86,400 
כפול 365 ימים בשנה = 31,536,000 
כפול 31 שנים = 977,616,000 
עכשיו 86,400 שניות ביממה כפול 30 ימים בחודש = 2,592,000 
כפול 9 חודשים = 23,328,000 

31 שנים + 9 חודשים בשניות : 
977,616,000 + 23,328,000 = 1,000,944,000 שניות. 

אני החודש (17/12/2025) כבר הגעתי לגיל 49 שנים ו9 חודשים. 18 שנים פלוס 31 שנים ו9 חודשים.

גיל זה רק מספר. ב17 במרץ 1994 הגעתי לגיל 18 שנים. הייתי בכיתה י"ב בגימנסיה העברית "הרצליה" 
עם רון חולדאי בתור מנהל הגימנסיה. במיליארד שניות, הספקתי הרבה, כולל בגרות מלאה מינימלית בקושי. גיוס לצבא , אשפוז בתל השומר, סיום שירות צבאי תוך כ3 חודשים, כולל אשפוז מלא במחלקה פתוחה בתל השומר 82 יום (בתקופה הזאת לפני 31 שנים עדיין הייתי מאושפז בסתיו ובחורף, עד ה 11/01/1995) אחר כך אשפוז יום ברמת חן, בדיוק ביום הולדת 19 בפורים. 
אחר כך (מעניין אם אפשר לצרף לכאן קו"ח) לימודי גרפיקה ממוחשבת בבית ספר אחד לאחד בדיזינגוף סנטר, בד בבד עם טיפול משולב ברמת חן, של ד"ר וסרמן, ועו"סית נועה (דילגתי קצת בלו"ז). 
למדתי בהנדסאים 3 שנים בערב הנדסת תוכנה, מספטמבר 1997, עד ברוטו אוגוסט 2000. 
אחר כך מעברי דירה, הוסטל סאמיט בי-ם כמעט כל שנת 2002. לפני זה אשפוז יום באיכילוב, אשפוז שני, כמעט כל שנת 2001. 
אחר כך הוסטל אנוש מ29/01/2003 וכל מיני עבודות (לא מזמן מצאתי עוד מחברות של יומנים אישיים מתקופת תחילת הבלוג בתפוז, מסוף נובמבר 2003, מחברת שנגמרת בתאריך ה 01/05/2004) 
עבדתי במלר"ז ובאקסיומה, ובא.ד.סינון, וחזרה למלר"ז. עבדתי ברצף בערך שנתיים, אחר כך אפילו עוד כמה חודשים ב 2006. ב 29/09/2005 עברנו מטרופלדור 40 לחזנוביץ' 16 בשכונת שפירא, בזמן שאני עדיין עבדתי באקסיומה, ברחוב החילזון 5, רמת גן. לפני 20 שנים הייתי לקראת סוף העבודה שלי באקסיומה, משרד פרסום, בתור ידען. אולי העבודה הכי איכותית שלי, ב 14 ש"ח לשעה. לא הכי רווחית שלי , אבל לאותו זמן הייתי מרוצה, כי עבדתי כ 100 שעות חודשיות. והגעתי למקסימום שכר לפי חוק בלי לאבד את הקצבה שלי, הגעתי להכנסה של כ 3,600 ש"ח לחודש. 
ואז חזרתי למלר"ז, אחרי פיטורין מ 2 עבודות תוך חודשיים. נכנסתי למשבר. ואחרי עבודה במלר"ז, בשיתוף העובדת סוציאלית שלי מההוסטל, מיכל גבאי, התאשפזתי אשפוז יום 3 ואחרון לבינתיים, ברבי מבחרך 5, בפלורנטין. כ 3 חודשים. מאז רק התחזקתי. בשנת 2006 הייתי כנראה פעם אחרונה בחיי לא כ"כ שפוי. 
אחר כך ב 01/11/2006 פגשתי את גרושתי, לפני 19 שנים הייתי לקראת נישואין. גרוש למעלה מ 18 שנים. 
הדבר אולי הכי טוב שקרה לי ממערכת היחסים הסוערת הזאת, זה שעזבתי את ההוסטל של אנוש לתמיד. 
אחרי זה , אחרי מגורים משותפים, נישואין ופרידה, ברחתי לאמא שלי לחודשיים, ואז אמא שלי שמה אותי בדירה במרכז תל אביב בקומבינה משפחתית. בזמן הזה התגרשתי רשמית. ב 25/11/2007. 4 ימים אחר כך נולד לי אחיין 1 בכור. ב 29/11/2007. 
באותה תקופה גם התחלתי באנוש מסריק את תקופת חיי הזוהר שלי ושל כמה מתמודדים, במועדון החברתי של אנוש מסריק, עם שרון רגב. כולל סרטים, ולהקת מחול, והרכב מוסיקלי. עבדתי אז במש"פ של אנוש כמעט שנתיים, ואז בצומת ספרים, ואז בבית קפה "משוגעת", והיתה לי חברה שגם גרה במרכז תל אביב, ואז עזבתי אותה, אחרי ברוטו שנה וחודשיים, בסוף אוקטובר 2009. מתחילת ספטמבר 2008 . 
ואז גרתי בגבעתיים שנה וחצי בערך, מ מאי 2010, עד נובמבר 2011. 
ואז תקופה של "מהפכה של אהבה". ואז סאבלט במרכז תל אביב עד סוף ינואר 2012. תקופה של כ חודשיים וחצי. ואז מגורים בדירה דיור מוגן של קידום, קודם ברחוב בירנית 5, ליד כפר שלם, ליד פארק דרום, ואז 13 שנים בקרית שלום. בתקופה הזאת עבדתי בכמה עבודות, וההצלחה הכי גדולה שלי, היתה במוקד 24/07 זה היה פרוייקט משותף של רבדים וביפר, תקופה שלא תחזור, ואחר כך תקשוב, באותו מוקד עבדתי קצת יותר מ 7 שנים. מ 23/11/2016 (מיון והכשרה ארוכים שהתחילו ב 09/11/2016) 
עד ה 10/01/2024 (עדיין לא עברו שנתיים). 
ואחר כך עבודה בתור קופאי וסדרן ב am:pm. מה 21/07/2024. ואז הגיעה שנת 2025, וכבר כתבתי השנה מה קרה לי מאז ה 07/05/2025 (פיטורים) עזיבת דירה לאמא ב 21/05/2025 לפני כמעט 7 חודשים. ופרידה מא' ב 07/06/2025. לא כתבתי על עוד אקסית, שהייתי איתה כמה שנים ברוטו וגם נטו. וגם עוד אקסית 1 שהייתי איתה כ חצי שנה, ברוטו יותר, מאז הקורונה (היתה גם קורונה בשנת 2020). 
נטו, מאז יום הולדת 45 שלי (הדייטים התחילו ב נובמבר 2020, והקשר הטלפוני התחיל בספטמבר 2020, בזמן הבידוד ה2 של הקורונה. והקשר הסתיים באוקטובר 2021). 
וכעת אני שוב גר אצל אמא, במטרה לעזוב. ומחפש עבודה טובה יותר כביכול, משהו שיתאים את כישורי. 
וגם בחיפוש הכמעט תמידי, אחרי בת זוג מתאימה. מחפש מישהי שתסכים לקבל אותי כפי שאני, לדייט מוצלח ראשון, ומקווה שמשם זה ימשיך (או שלא). 

אז עשיתי משהו בחיי, אולי יותר ממשהו. וכנראה לא כתבתי את הכל, במילארד שניות האחרונות. 

יש לי חבר שגר כאן בשכונה עם אימו, שאנו ניפגשים כמעט כל מוצ"ש כאן בשכונה. 
הוא לפעמים מספר לי על התיאוריה שלו שהיא כוללת 5 נושאים (לא זוכר כעת בדיוק מהם). 

לי יש שאיפות בחיים שמסתכמות ב 3 נושאים, אבל יש נושא אחד לפני והוא הכי חשוב: בריאות הגוף והנפש, להמשיך לחיות בבריאות טובה יחסית. 
חוץ מזה 3 הנושאים החשובים בחיים הם : עבודה, דיור, וזוגיות. לפני הזוגיות יש עוד תת נושא, זה חברים, ובילויים, וקשרי חברות טובים, ובמעגל יותר חיצוני, זה גם מכרים, ותודה לאל יש לי המון אנשים שאני בקשר איתם, ויש לי כמה חברים טובים. (כשיצאתי עם הבחורה הקודמת, גם ספרתי, בערך 5 חברים טובים יש לי) 
וזהו, צריך להגיד תודה רבה על מה שיש, ויש הרבה מה להגיד תודה לה'. 
מקווה לשמור על הבריאות שלי, הבריאות היחסית. 
ולהמשיך גם לכתוב את הבלוג שלי. 
ומקווה להגיע בבריאות יחסית, והצלחה בחיים (עבודה ואהבה בעיקר) 
לגיל 64 וחצי, שזה 2 מילארד שניות. עד אז אולי הגישה שלי שוב תשתנה, ולא אהיה אכפת לי 2 מילארד שניות לכתוב כאן, וזה יהיה עדיין לפני גיל הפנסיה (לא הבנתי איך זה קרה לפי החישובים שלי). 
לפי השנים, יש לי עוד פחות מ 18 שנים עד הפנסיה, שזה עוד המון זמן. גם מחר (לנצח) זה עוד הרבה זמן. 

לילה טוב, שבת שלום, וחג חנוכה שמח, (היום היה נר 6) , 
אלון ארד מתל אביב. 
תשמרו על עצמכם, ותיהיו בריאים וחזקים, 
אלון =] ...